האינטגרציה המבנית של ד”ר רולף היא מעשה אומנות היוצר הרמוניה בין השדה האנרגטי של האדם לשדה האנרגיה הרחב יותר בתוכו הוא נמצא – שדה הגרוויטציה של כדור הארץ. ההרמוניה הזו נוצרת כאשר הגרוויטציה פועלת דרך הציר המרכזי של האדם. במצב זה גוף האדם לא צריך להילחם בגרוויטציה אלא היא פועלת בשבילו ולמעשה מצמיחה אותו למעלה! 
ד”ר רולף הייתה ביוכימאית ברמה הגבוהה ביותר, וכאשר חקרה אפשרויות של טיפול למניעת כאב גילתה כמעט באקראי את האפשרות לפתוח הידבקויות של הפאשיה (מעטפת החיבור), ובכך להחזיר למעטפת השריר את האורך המקורי שלה מה שמאפשר לשריר במצב מנוחה להיות באורך המקורי שלו. 
ד”ר רולף הייתה גם פיזיקאית (למדה פיזיקה גרעינית בשוויץ), והיא הבינה מהר מאוד את המשמעות של האפשרות להחזיר את האורך המקורי של השריר מכיוון שזה מה שמאפשר להחזיר או ליצור, איזון במבנה כולו, שכן השרירים קובעים במידה רבה את איזון המבנה או יציאתו מאיזון. 
על בסיס האפשרות החדשה הזו לאזן את המבנה, הופיע השאלה מהו מבנה מאוזן ומהי תנועה יעילה מבחינה פיזיקלית – כלומר תנועה הדורשת הכי פחות מאמץ. 
ד”ר רולף בנתה באופן הדרגתי תהליך שלם המתרחש במהלך 10 פגישות טיפוליות, תהליך שלא רק מייצר את האיזון האופטימלי של המבנה, אלא גם מלמד במהלכו את המטופל כיצד להשתמש נכון במבנה כדי שלא ליצור מחדש את אותן הידבקויות של הפאסיה וכדי להשתמש בתנועה בצורה היעילה ביותר החוסכת באנרגייה. 

תהליך עשרת הטיפולים מחולק לשולשה שלבים: 
בשלב הראשון (3 מפגשים) נעשית העבודה העיקרית על השרירים הגדולים – החיצוניים יותר אשר במקרים רבים עושים עבודה גדולה מדי על חשבון השרירים הפנימיים והקטנים יותר. אחרי שמורידים את המתח והטונוס העודף בשרירים החיצוניים עוברים לשלב השני (ארבעה מפגשים) ובו למעשה בונים את החלופה לפעילות היתר של השרירים החיצוניים משמע – בונים את האפשרות של המבנה להשתמש בציר האמצע שלו – באזור הפנימי של המערכת. 
בשני השלבים הללו עיקר העבודה הוא פתיחה של הידבקויות הפאסיה וע”י כך יצירת אורך נכון לשרירים. 
בשלב השלישי – שלב האינטגרציה, המהלך העיקרי הוא לוודא שהמטופל למד להשתמש באפשרויות החדשות שעומדות כעת לרשותו ושהוא באמת מייצר תנועה שמתחילה מהליבה, ובאופן היעיל ביותר. בכלל זה מוודאים את הפונקציונאליות המיטבית בישיבה, בעמידה ובהליכה.  

לארגון המבנה והשימוש הנכון בו ישנן משמעויות רבות מעבר ליעילות הפיזיקאלית. השימוש בציר האמצע או ה “Line” כפי שד”ר רולף כינתה אותו,  כמוהו כמו להיות נוכח באמצע של עצמך או בחיבור מלא למהות שלך.  הקלות שנוצרת בגוף,  זקיפות הקומה מצד אחד והחיבור הברור לקרקע מצד שני, מבטאים זרימה חיוניות ונינוחות הן ברמה הרגשית והן בהיבט הגופני. צריך להבין שהפתיחה של הקיצורים והידבקויות הפאשייה יוצרת שחרור מתבניות תנועה מגבילות אשר הן עצמן ביטוי של תבניות רגשיות מנטליות מוגבלות. בכך, האינטגרציה המבנית היא הרבה מעבר לתיקון מכאני – היא למעשה טרנספורמציה ממשית הבאה לידי ביטוי ביציבה – במראה החיצוני, בהרגשה הפנימית וביכולת הביצוע.