המסע שלי לOsteo-Thai

אחרי השירות הצבאי, הגעתי לצרפת ונרשמתי בין היתר לשיעורי איקידו- בשיעור הראשון בגיל 22 פעם ראשונה בחיים הרגשתי את העולם הפנימי שלי. לימדו אותנו לנשום, ללכת, להתבונן פנימה כדי לפעול נכון בחוץ.

מהר מאוד המשכתי בתרגול יוגה, טאיצ’י, צ’י קונג, מדיטציה ובמקביל סוגים שונים של מגע מהמזרח ומבלי לנתח את המצב הרגשתי שהגעתי הביתה- שזה אני.

יותר מאוחר, אחד המורים לאיקידו טיפל בבת שלי אחרי נקע- שהוגדר בינוני עד חמור בבית החולים. הטיפול נמשך ארבעים דקות, היא הגיעה עם קביים ויצאה בהליכה רגילה בלי כאבים- הטיפול היה טיפול אוסטאופתי.

באותו יום הבנתי את ארבעת העקרונות של האוסטאופתיה בתחושה :
הגוף הוא יחידה אחת
יכולת הריפוי של הגוף
עיקרון הזרימה
מבנה ותפקוד עובדים ביחד.

ובחרתי שתי דרכים במקביל : אייקידו, שיאצו איורוודה, צ’יקונג, מדיטציה – מצד אחד ומהצד השני לימודי אוסטאופתיה אצל מורים פרטיים מרחבי העולם.

במשך שנים, צעדתי בשני נתיבים במקביל- החיבור בין מזרח ומערב היה קיים במיינד, אבל לא בעשייה – עד לפני שלוש שנים כשפגשתי את ה-Osteo-Thai בצרפת. שני אוסטאופתים שלקחו את העוצמה של העיסוי התאילנדי המסורתי וההקשבה והכלים של האוסטאופתיה ואיחדו אותם לשיטה אחת.

בום, עוד פעם הרגשתי בבית- שזה אני.

ואחרי תרגול מעמיק של השיטה, התחלתי ללמד ולהעביר הלאה גישה המשלבת עוצמה ועדינות, מעבר להקשבה פנימית גם של המטפל וגם של המטופל בתוך התנועה והמקצבים השונים הלקוחים מריקוד חמשת המקצבים של גבריאל רות’.