מהו כאב מיו- פאסיאלי (myofascial pain syndrome ) וכיצד אנחנו יכולים לעזור?
כאב מיו-פסיאלי הוא כאב שמגיע ממערכת השריר (myo) והמעטפת שלו (fascia) והוא כאב נפוץ כל כך
ש- 85% אחוז מהאוכלוסייה יחושו אותו במידה כזו או אחרת במהלך חייהם. אם אתם מטפלים במגע, בטח נתקלתם בתלונה של נקודת כאב מקומית שכאשר לוחצים עליה היא מקרינה למקומות אחרים ומייצרת שלל תגובות כגון רגישות למגע, כאב, ספאזם שרירי והפרעה בתנועה. לנקודות האלו קוראים טריגר פוינט ( trigger points ) והן נקודות רגישות הממוקמות על רצועות שריר שנמצאות בכווץ יתר. מכיוון שהאזור מכווץ לאורך זמן, כל הרקמות שבסביבתו מושפעות: אספקת הדם לאזור, מערכת העצבים הפריפרית והאוטונומית, המפרק הקרוב ואף תבניות תנועה. במקרים מסוימים יכולה להתפתח תסמונת מיופסיאלית הגורמת לאי נוחות רבה עד כאב והגבלה לזמן ממושך.
מה זה מיו-פאסיה?
בלטינית מיו היא המילה המתארת את רקמת השריר. רקמה זו בנויה מסיבי שריר המחולקים ליחידות כיווץ קטנות (סרקומרים). מבחינה תפקודית אפשר לחלק את סיבי השריר לשני סוגים עיקריים: סיבים איטיים המאפשרים פעילות לאורך זמן (פעילות אירובית) ומקבלים אספקת דם גבוהה (סיבים אדומים), וסיבים מהירים שיופעלו כאשר נדרשת פעולה מהירה וחזקה (אנאירובי), ומכיוון שהם פועלים על אנרגיה זמינה (ATP) הם יכילו מאגרי גליקוגן. צבעם בהיר ולכן יקראו סיבים לבנים.
לכל סיב שריר וסביב כל השרירים בגוף קיימת מעטפת (פאסיה). עד לפני כ- 30 שנה התייחסו למעטפת השריר (מיו פאסיה) כיחידות נפרדות המתחילות בשריר מסוים ומסתיימות בו. אבל למעשה זו מערכת אחת עם קשרים לאורך כל הגוף והיא חלק בלתי נפרד ממערכת התנועה. המעטפת יכולה להשפיע על טווח תנועה, איכות התנועה וכאב.
זו מערכת מאורגנת להפליא אשר תכלול בדרך כלל (תלוי איפה נבדוק בגוף) 2-3 שכבות המופרדות על ידי שכבה נוספת יותר משוחררת ביניהן. לכל שכבה יש ארגון שונה של כיוון סיבי קולגן המלווה את כיווני התנועה של השריר והאזור שבו היא נמצאת. המעטפת לא רק עוטפת את השריר אלא גם ממשיכה אל תוך הגידים, מעטפת העצם ומשם אל המעטפת הפנימית של המפרק (קפסולה). היא גם נושאת בתוכה מכנו-רצפטורים (תאי חישה הקולטים לחץ, ויברציה, מתח, מגע, כאב ועוד) וקצוות עצבים. כל ליקוי במערכת התנועה יקבל ביטוי גם במערכת המיו-פאסיה ולכן חשוב למי שמטפל בגוף ובמגע במיוחד, להכירה היטב.
כיצד מאבחנים את תסמונת הכאב המיו-פאסיאלי?
אפשר לומר שאם מתישהו בחייך חווית כאב שרירי או הגבלת תנועה אז הרגשת את מערכת המיו-פאסיה שלך, אך לא כל כאב שרירי יוביל לתסמונת כאב מיו-פאסיאלית ( myofascial pain syndrome) בניגוד לשריר תפוס שישתחרר לאחר מספר ימים, תסמונת הכאב המיו-פאסיאלי יכולה להישאר לאורך חודשים ואפילו שנים ללא טיפול נכון. הרבה פעמים ניתן להתבלבל באבחנה בין תסמונת הכאב המיו-פאסיאלי לבין פיברומיאלגיה.
זה לא נדיר שהסובלים מתסמונת הכאב המיו פאסיאלי עוברים מרופא לרופא ומבדיקה לבדיקה, ולא מוצאים פתרון או הקלה.
כאשר מטופלים אלו מגיעים אל הקליניקה, מטפל/ת המוסמכים בטיפול בשיטת טיפול – trigger point therapy או neuro-myo- facia therapy יוכלו לאבחן אותם לפי לקיחת אנמנזה, עריכת בדיקות אורטופדיות שונות ובאמצעות מישוש הטריגר פוינטס. אבחון וטיפול בכאב ממקור מיופאסיאלי דורש ידע אנטומי נרחב והכרות עם מפות הכאב המתאימות, והבנה של כיוון סיבי השריר והפונקציה שלהם.
גורמים התורמים לתסמונת ומה עלינו לחפש באבחון
בחלק מהמקרים עשויים להיות גורמים אשר משפיעים על מערכת התנועה ותורמים לייצור סביבה המביאה להתפתחות התסמונת. גורמים אלו יכולים להעצים את רמת הכאב והרגישות בטריגר פוינטס וגם ישפיעו על מערכת העצבים המרכזית. לכן חשוב בשלב האבחון לדעת על גורמים תורמים אלו כדי להתייחס אליהם בטיפול ולתת מידע על כך למטופל/ת שיוכלו להבין יותר את התנהגות הכאב ולקבל יותר שליטה על חייהם.
גורמים הקשורים למערכת התנועה: עקמת, הבדלי אורך רגליים, גמישות יתר, אימון יתר.
גורמים מטבולים או מערכתיים: תת פעילות בלוטת התריס, חסר בברזל, חסר בוויטמיניי D,B 12,C
גורמים פסיכו-סוציאלים: חרדה, סטרס, מצבי חיים טראומתיים.
מחלות כגון – מחלת ליים, מחלות ראומטיות ושימוש בתרופות המכילות סטטינים ( לדוגמה במחלות לב).
אבחנה מבדלת
אחת הסיבות הגורמות לבלבול בכול מה שקשור לתסמונת המיופציאלית היא פיברומיאלגיה. שתי התסמונות גורמות לכאבי שרירים חמורים ורגישות אך הן אינן חולקות את אותה פתוגנזה והייצוג הקליני שלהן שונה. לפי הקריטריונים של הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה האבחנה של פיברומיאלגיה מבוססת על היסטוריה של לפחות שלושה חודשים של כאבים נרחבים, כאב דו צדדי, כאבים גם בפלג גוף עליון וגם תחתון, וכאבים על עמוד השדרה. בבדיקה הכוללת מישוש תתגלה רגישות יתר בהפעלת לחץ על 11 מתוך 18 נקודות לחיצה.
בשונה מפיברומיאלגיה, בתסמונת הכאב המיופאסיאלי הכאב יהיה אזורי ( למשל אזור שכמה-כתף, ולא יעבור את הקואדרנט הזה) וחד צדדי. במישוש ניתן יהיה להרגיש אזורים מכווצים בשריר ( לא יופיע בדרך כלל בפיברומיאלגיה), ויאובחן כאב מוקרן מהטריגר פוינט המוכר למטופל.
סוגי טיפול
כמו בכל תסמונת הקשורה למערכת התנועה, יש חשיבות רבה למציאת הגורם כדי לתת אבחון וטיפול מדויק. לאחר אבחון מדוקדק בהם נבין את הרגלי תנועה, דפוסי התנהגות במהלך היום ומצבים ביופסיכו-סוציאלים המשפיעים על הכאב, נוכל לתת טיפול מתאים. במחקר (RCT) שפורסם ב-2011 בחנו ברון (Bron) ועמיתיו את השפעת השילוב הטיפולי באנשים הסובלים מטריגר פוינט באזור הצוואר. בתוצאות נמצא שלאחר 12 שבועות של טיפול המשלב- trigger point therapy ,תרגילי מתיחה בבית ועצות ארגונומיות היה שיפור ניכר באופן סטטיסטי לעומת קבוצת הביקורת.
נקודות לסיכום מאמר זה
- Myofascia – רקמת חיבור העוטפת שרירים ומתחברת לכל מערכת שריר השלד- משמעותית לבריאות השריר, לטווחי תנועה ואיכות התנועה. ליקוי במערכת זו יכול לגרום לכאב והגבלה משמעותית בתנועה.
- כאב מיופאסיאלי- כאב נפוץ המתבטא ב trigger point – נקודות נוקשות למישוש ברקמת השריר
- תסמונת הכאב המיופאסילית-הרבה מתבלבלים בינה ובין פיברומיאלגיה, אך יש להן גורם שונה וטיפול שונה
- אבחון וטיפול של תסמונת כאב מיופאסילי דורשים ידע אנטומי נרחב והיכרות עם שיטות טיפול במגע שונות כגון trigger point therapy, neuromyofascial therapy ועוד.
בקורס עיסוי אורטופדי בבית הספר למקצועות הטיפול ניתן ללמוד טכניקות שונות כגון טריגר פוינט ( trigger point therapy) , נוירו-מיו- פאסיה ( neur-myo-fascial therapy), טכניקות נוירודינמיות ( neurodynamics ) וטכניקות מגע אקטיביות. בעזרת הידע שתקבלו בלימודים תוכלו לתת מענה יעיל ומוצלח לסובלים מתסמונת זו ולכאבים נוספים שהמקור שלהם הוא המערכת התנועתית. למידע נוסף לחצו כאן.
לקריאה נוספת
- Treatment of myofascial trigger points in patients with chronic shoulder pain: a randomized, controlled trial Carel Bron, Arthur de Gast, Jan Dommerholt, Boudewijn Stegenga, Michel Wensing & Rob AB Oostendorp BMC Medicine volume 9, Article number: 8 (2011)
- Simons, D G. “Clinical and etiological update of myofascial pain from trigger points.” Journal of musculoskeletal pain 4, no. 1-2 (1996): 93-122.
3.Mense S, Gerwin RD. Muscle pain: understanding the mechanisms. New York: Springer; 201
