דלקת וטיפול מנואלי

ד”ר איידה רולף (1979 – 1896) הייתה מדענית מהשורה הראשונה בתחום הביוכימיה, ובין השאר הייתה האישה הראשונה שהייתה חברה מן המניין במכון רוקפלר ופרסמה עשרות מאמרים בעיתונים החשובים ביותר בתחום. מתוך עניין אישי ולאור העובדה שלא היו באותה תקופה לרפואה פתרונות בנושא של כאבים, ובמיוחד כאבים מתמשכיםיש המון שיטות וטכניקות אלו כוללות: TPT, MET, ART, ארטיקולציות/מוביליזציות, נוירודאינמיק ומניפולציות HVLA.

במהלך 20 השנים האחרונות, מתיחת שרירים סטטית קיבלה מוניטין רע. מתיחות סטטיות, שנחשבו בעבר לחלק חיוני בכל ספורט או חימום גופני, הוסרו כעת מהתמונה כמעט לחלוטין. מהלך זה בא בעקבות מחקר מקיף שהראה כי מתיחה סטטית – שבה אנו נמתחים ואז מחזיקים את השריר באורך ממושך למשך שניות או דקות – יכולה להפחית את כוח השריר (המשתקף בדברים כמו הרמת משקולות, קפיצה לגובה, מהירות ריצה, שיווי משקל ויכולות אחרות) לזמן קצר לאחר המתיחה

בכל השנים בהם אני מלמד מטפלים במגע ותנועה אני חושב המון על עולם המונחים האנטומי בעיקר כשמדובר בשרירים (בכל זאת מושא אהבתי העיקרי). בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שחלק מהמושגים שעומדים בבסיס עולם המונחים הקינזיולוגי אני כבר לא אוהב.

מאמר זה בוחן מחדש את מקומו של המישוש בטיפול הידני: מה באמת ניתן לדעת דרך הידיים, מה המחקר מצליח לתקף, ואיפה עלינו כמטפלים לעבור משפה של ודאות לשפה של השערה קלינית, בדיקה חוזרת וענווה מקצועית. זהו לא מאמר נגד מגע — אלא בעד מגע מדויק יותר, צנוע יותר, מבוסס־תגובה וממוקד באדם שמולנו.

אם נסתכל על תמונה שרואים בה אדם העובר טיפול בדיקור, לא נדע להבדיל אם זה דיקור מערבי או דיקור סיני. מכיוון שכלפי חוץ, נראה ששתי השיטות מבוצעות אותו הדבר: כלי הטיפול הוא מחט מפלדת אל חלד, דקה וחלולה המוחדרת לנקודת טריגר או נקודת דיקור, ומטרת הטיפול היא להפחית כאב ולשפר את הסמפטומים של המטופלים