טנס נמצא בשימוש ברחבי העולם ומטרתו הפחתת הסימפטומים (הפחתת כאב), אולם הבטיחות והיעילות הובילה לבלבול בקרב קלינאים וקובעי מדיניות כאחד.
ישנן מעט הנחיות קליניות וקווים מנחים, ישנם פרוטוקולי טיפול שממליצים על שימוש בטנס לטיפול בכאב בהתחשב בדיאגנוזה הרפואית.
בריחת סידן (אוסטאופורוזיס) אינה מאופיינת בסימפטומים בשלביה המוקדמים. אנשים המצויים בסיכון גבוה במיוחד יכולים לעבור בדיקות מאבחנות על מנת לזהות את המחלה בשלב מוקדם, אך לרוב, הזיהוי אינו מתאפשר עד שמתפתחים סיבוכים, ובפרט, שברים.
בכל השנים בהם אני מלמד מטפלים במגע ותנועה אני חושב המון על עולם המונחים האנטומי בעיקר כשמדובר בשרירים (בכל זאת מושא אהבתי העיקרי). בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שחלק מהמושגים שעומדים בבסיס עולם המונחים הקינזיולוגי אני כבר לא אוהב.
ד”ר איידה רולף (1979 – 1896) הייתה מדענית מהשורה הראשונה בתחום הביוכימיה, ובין השאר הייתה האישה הראשונה שהייתה חברה מן המניין במכון רוקפלר ופרסמה עשרות מאמרים בעיתונים החשובים ביותר בתחום. מתוך עניין אישי ולאור העובדה שלא היו באותה תקופה לרפואה פתרונות בנושא של כאבים, ובמיוחד כאבים מתמשכיםיש המון שיטות וטכניקות אלו כוללות: TPT, MET, ART, ארטיקולציות/מוביליזציות, נוירודאינמיק ומניפולציות HVLA.
במהלך 20 השנים האחרונות, מתיחת שרירים סטטית קיבלה מוניטין רע. מתיחות סטטיות, שנחשבו בעבר לחלק חיוני בכל ספורט או חימום גופני, הוסרו כעת מהתמונה כמעט לחלוטין. מהלך זה בא בעקבות מחקר מקיף שהראה כי מתיחה סטטית – שבה אנו נמתחים ואז מחזיקים את השריר באורך ממושך למשך שניות או דקות – יכולה להפחית את כוח השריר (המשתקף בדברים כמו הרמת משקולות, קפיצה לגובה, מהירות ריצה, שיווי משקל ויכולות אחרות) לזמן קצר לאחר המתיחה
מניפולציות לעמוד שדרה נחשבות על ידי רבים מהקלינאים צורת טיפול עבור כאב גב ממקור ספינאלי. ישנם המון קורסים בנושא ולעיתים אלו נלמדים לאורך שנים רבות. משך זמן ההכשרה ושימת לב לפרטים קטנים לא הוכחה כיעילה.
כאב גב תחתון נחשב לאחראי לחלק גדול מהמגבלות התנועתיות ואף יכול להוביל לנכות, העלויות הכספיות המתלוות עולות כל הזמן.
אחת התלונות הנפוצות ביותר שנראה בקליניקה ובסטודיו כמטפלים במגע ותנועה היא כמובן כאב גב תחתון. זה ידוע שכ- 90 אחוז מהאוכלוסייה בעולם המערבי יסבלו מכאב גב תחתון בשלב כלשהו בחייהם. זהו אחד הנושאים הכי נחקרים בעולם הרפואי, אך עדיין רב הנסתר על הנגלה
מי שמאמן או מטפל בנשים בתקופת ההיריון, לאחר לידה או במהלך טיפולי פוריות, יכול למצוא המון עצות ברשת לגבי פעילות גופנית בתקופות אלו, אך כמות המידע הכללי מדי יכולה דווקא להטעות במקום לעזור. לכן אתמקד במאמר זה במה אומר המחקר לגבי תרגול בתקופת הפריון וההיריון, מה ההשפעה של פעילות גופנית על תהליכים הורמונליים ועל הבריאות הכללית של האישה, ולמה זה חשוב שמאמנים ומטפלים יעברו הסמכה לטיפול בנשים בהריון ולאחר לידה.
טנדינופטיה של גיד אכילס (AT) היא פציעת עומס יתר של הקרסול והרגל. היא נוטה להימצא בשכיחות גבוהה יותר באנשים המשתתפים בפעילויות גופניות כגון ריצה וקפיצה (2) – ניתן למצוא אותה ב9% מהרצים החובבים וב5% מהספורטאים המקצועיים
